top of page
לוגו בריבוע.jpg

עוגיות - לאשר או לדחות?

  • תמונת הסופר/ת: ג'וני לוי איסרליש
    ג'וני לוי איסרליש
  • 15 בינו׳
  • זמן קריאה 2 דקות

איזה מזל שחייבו את מי שמרגלים אחרינו באינטרנט להקפיץ באנר ולשאול יפה אם זה בסדר.כן, באנר העוגיות הזה שקופץ כמעט בכל אתר ושואל, בנימוס משפטי:אם אפשר בבקשה לגנוב את המידע שלנו ולמכור אותו בשוק השחור של המידע הדיגיטלי בבחריין.

אבל רגע - זה לא באמת מה שקורה.וזה אפילו די רחוק מזה.

אז מה באמת קורה כשמאשרים או דוחים קובצי קוקיז,ולמה דווקא אישור עוגיות יכול להיות הרבה יותר מועיל ממה שנדמה לנו?

תכלס, רובנו לוחצים על כפתור העוגיות באחת מהדרכים הבאות:“מאשר”, או “דוחה”. לא נתעכב על “ניהול העדפות” -כי חוץ ממתכנתים ומבוגרים ששכחו את משקפי הקריאה שלהם על הראש, כמעט אף אחד לא לוחץ “ניהול העדפות”.

ובכל זאת, איפשהו בלב תמיד עולה השאלה: רגע… מה בעצם אנחנו מאשרים פה?

אז בואו נעשה סדר.

מה הקוקיז לא עושים

נתחיל בצפירת הרגעה:

  • הם לא קוראים הודעות פרטיות

  • הם לא יודעים מי אנחנו כבן אדם

  • הם לא יודעים שם, טלפון או כתובת

  • הם לא “מוכרים אותנו” כישות אישית

קוקיז עובדים ברמת התנהגות, לא ברמת אדם.

כלומר כן רואה :“מישהו חיפש אופני ילדים” ולא: “ליאור סבג מרחוב הפנינה 12 רשל"צ  מחפשת אופני ילדים”.


אז קורה בפועל?

בגדול:אם חיפשנו משהו, נכנסנו לאתר, קראנו תוכן מסוים - המערכת מבינה שזה מעניין אותנו, ומנסה להציע דברים דומים.

ולא כדי להציק, אלא כדי:

  • לעזור לנו למצוא את מה שחיפשנו

  • לחסוך חיפושים חוזרים

  • להציג אופציות רלוונטיות

איך זה עוזר לעסקים קטנים

זה משהו שלומדים בעיקר מהצד של העצמאים.

בלי קוקיז ופרסום ממוקד - רק מותגים ענקיים היו שורדים ורק מי שיש לו תקציבי פרסום מטורפיםעם קוקיז:גם העגלת קפה קטנה בקצה הרחוב יכולה להיראות בגוגל,  חנות אופניים שכונתית, מטפל עצמאי עסק משפחתי, יכולים להגיע בדיוק לאנשים שמחפשים אותם מבלי לבזבז כסף על שיווק למי שלא רלוונטי.

במילים פשוטות:קוקיז הם מה שמאפשר לעסק קטן להיות נראה, גם בלי להיות עסק גדול ועשיר.


ומה עם פרטיות? 

ופה חשוב להגיד משהו ברור:

רצון לפרטיות הוא לגמרי לגיטימי. אין פה “נכון” או “לא נכון”.

אם:

  • לא נוח

  • לא צריך המלצות

  • מעדיפים חיפוש נקי

זה לגמרי בסדר ללחוץ: “דחה עוגיות”. זה לא הופך אף אחד לפרנואיד, וזה לא פוגע באף אחד.


אז למה זה מלחיץ אותנו כל כך?

כי: לא תמיד אנחנו מבינים איך זה עובד, השפה המשפטית מרתיעה והאתרים עצמם לא תמיד מסבירים בגובה העיניים. וכשלא מבינים -נלחצים.


השאלה האמיתית היא לא “לאשר או לדחות”

השאלה האמיתית היא: האם נוח לנו כרגע שהמערכת תעזור לנו -או שלא.

והתשובה יכולה להשתנות בין אתר לאתר, בין יום ליום, בין מצב רוח למצב רוח - וזה לגמרי בסדר.


לסיכום

קוקיז הם לא אויב, אבל גם לא חובה, הם כלי. כלי שיכול:

  • לעזור למצוא דברים מהר יותר

  • לעזור לעסקים קטנים להגיע אלינו

  • ולעזור לאתרים להשתפר

ובדיוק בגלל זה - השליטה נשארת אצלנו.

מאשרים? סבבה.דוחים? גם סבבה. העיקר להבין -  ולא לפחד ממשהו שבסוף נועד בעיקר לעשות לעזור לשני הצדדים, הצד המחפש והצד המפרסם.


 
 
 

תגובות


bottom of page